מוסך דיזל חסן שהואן בע"מ נ' סעב

החלטה

בפניי בקשה לפסילת חוות דעת מומחה לפענוח כתבי יד (להלן: "המומחה"), אשר מונה על ידי בית המשפט.

המומחה ערך חוות דעתו (מתאריך 8/3/09) לפיה נקבע בסעיף המסקנות כי נמצאה זהות בתכונות הכתיבה בין 4 החתימות שבמחלוקת (שני הסכמים למכירת משאיות ושני נספחיהם) לבין חתימות ההשוואה על שם מופיד סעב (הנתבע), במידה שאינה מותירה ספק של ממש, שהחתימות הנ"ל נחתמו על ידי מופיד סעב.

הנתבע מבקש לפסול את חוות הדעת הנ"ל ממספר נימוקים.

בנימוקיו טען הנתבע כי מעיון בנייר הלוגו של המומחה נראה כי תחום התמחותו הינו בדיקת וזיהוי מסמכים ולא גרפולוגיה. במסגרת שאלות הבהרה שהופנו למומחה על ידי ב"כ הנתבע התבקש המומחה להמציא העתק מתעודה המעידה על התמחותו, אולם בקשה זו לא נענתה.

כמו כן נטען כי המומחה הודה כי יזם קשר ישירות עם ב"כ התובע, וכי קיבל לידיו העתק חוות דעת מטעם התובע, וזאת בניגוד להחלטת בית המשפט מיום 18/9/08, בה נקבע כי התובעת בחרה שלא להגיש חוות דעת מטעמה (למרות שניתנה לה שהות מספקת לכך). לטענת הנתבע, היה על המומחה לפנות אל בית המשפט טרם פנייתו אל ב"כ התובעת.

כמו כן נטען כי כאשר נשאל המומחה אם שוחח עם ב"כ התובעת על חוות דעתו בתיק זה, ענה המומחה כי לא זכור לו (שאלה 3).

הנתבע טוען כי עולות תמיהות לעניין תשובות המומחה לשאלות ההבהרה שנמסרו לו, לפיהן נטען כי לא ברור מדוע פנה לב"כ התובעת ומדוע לא פנה לבית המשפט.

בנוסף הפנה הנתבע לכך כי שפת האם של המומחה איננה השפה הערבית. אדם ששפת האם שלו היא ערבית יכול לכתוב מילים בעברית בשונה מאדם ששפת האם שלו אינה השפה העברית. כן נטען כי המומחה אינו נותן הסבר להשפעת מוצאו של החותם על חתימה שאינה בשפת האם שלו.

בתגובתה טענה התובעת כי על פי האמור בפרוטוקול מיום 15/7/08 עולה כי היוזמה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש לבדיקת מסמכים השנויים במחלוקת היתה של ב"כ הנתבע. ב"כ התובעת לא התנגד, אך ציין כי ברצון התובעת להגיש חוו"ד מומחה מטעמה.

לטענת התובעת מצב הדברים מלכתחילה היה אמור להיות כי בפני מומחה בית המשפט יעמדו בטרם הכנת חוות דעתו שתי חוות דעת מומחים, מטעם שני הצדדים. וכי הוצע לנתבע שיחליטו על מינוי מומחה שזהותו תוסכם תחילה, אולם הנתבע לא התייחס לכך. לטענתה, רק ביום 18/9/09, עת ניתנה החלטת בית המשפט בדבר מינוי המומחה רון ישי התגלה לה לראשונה כי התייחסות כאמור אכן הוגשה אך לא הומצאה לה.

כן נטען כי אכן נראה כי האופן בו פירש ב"כ התובעת את החלטת בית המשפט מיום 18/9/08 היתה שגויה וכי החלטה זו ניתנה כפועל יוצא של כתב בי-דין שהגיש הנתבע ושלא הומצא לידי התובעת. התובעת מעולם לא בחרה שלא להגיש חוו"ד מטעמה במצב בו זהות המומחה לא תוסכם תחילה.

כן נטען כי ראוי היה שחוות דעת התובעת תומצא לידי ב"כ הנתבע בד בבד עם העברתה למומחה שמונה מטעם בית המשפט, הגם שזו טרם הוגשה כראיה מטעם התובעת. אך ב"כ התובעת טוען כי פעל בתום לב, וכאשר נטענו הדברים בפניו על ידי ב"כ הנתבע, וזאת בפתח דיון יום 18/3/09, העלה הוא את העניין ביוזמתו והתנצל בפני בית המשפט, בעוד ב"כ הנתבע לא טען לפסלות חוות הדעת אלא אף ביקש לקבוע את התיק להוכחות.

בנוסף הפנה ב"כ התובעת לכך כי המומחה ציין בתשובותיו לשאלות ההבהרה כי הוא אינו מושפע מחוות דעת הצדדים וכי כאשר פנה לצדדים הוא פנה לב"כ שני הצדדים.

כן הפנתה התובעת לכך כי הגדרת "גרפולוגיה" על פי אבן שושן הינה "חכמת הכתב, הכרת אופיו של אדם ותכונותיו לפי כתב ידו", וכי במקרה דנן לא נדרש המומחה לנתח אופיו של הנתבע או תכונותיו. זהות המומחה היתה ידועה ולא מן הנמנע שמומחה בית משפט לא יהא דובר ערבית מלידה.

כמקובל במקרים דומים, העברתי את הבקשה לתגובת המומחה בטרם אכריע בה.

המומחה התייחס לבקשה לפסילת חוות דעתו וטען כי הגם שהוא גרפולוג והקים את האגודה הישראלית לגרפולוגיה מדעית לפני כ- 30 שנה, אין לכך רלוונטיות, שכן המינוי שלו בתיק הינו לשם זיהוי חתימות ולא לשם קביעת אופיו של האדם.

כן טען המומחה כי לא היה לו כל קשר מיוחד עם מי מהצדדים, אין הוא זקוק לחוות דעת לשם עזרה וכי לא עיין ברוב חוות הדעת מטעם י. נפתלי, שכן את מלאכת הבדיקה והסקת המסקנות הוא עושה בעצמו.

כן ציין המומחה כי מסקנות חוות דעתו מיום 8/3/09 תקפות וכי הן הושגו בדרך הנכונה והראויה ועל כן יש לדחות בקשת הפסילה.